En esta clase se presenta el tema de castración, se mencionan opiniones en el Talmud y los grandes legisladores y se ofrece una indicación superficial.

Fuentes:
Talmud Sanhedrín 56a,b

Quienes prohíben:
Sheiltot deRabí Ajai, 105
Responsa Jatam Sofer 5, 185
Raavad (Rosh Bava Metzía 7, 6)
Smag (Prohibiciones 120)
y otros

Quienes permiten:
Rambam Leyes de relaciones prohibidas 16:13
Rosh (Bava Metzia 7, 6)
Ritzva (Trumat haDeshen 1:199)
y otros

לשאילתות (שאילתא קה), הלכה כרבי חידקא ותנא דבי מנשה, שאף גוי מצוּוה על הסירוס. ולכן המבקש מגוי לסרס אדם או בעל חיים, עובר על וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל ("וודאי איסור דאורייתא הוא", שו"ת חת"ס ה, קפה), והוא הדין המוכר לגוי בעל חיים כשיודע שבודאי יסרסו. וכ"כ ראב"ד (הובא ברא"ש ב"מ ז, ו; עיין חלקת מחוקק ה, ח); סמ"ג (לאוין קכ); הגהות אשירי (ב"מ ז, ו) בשם או"ז; וקרית ספר (איסו"ב טז). ובבית שמואל (ה, טז), כתב שיש לחוש ולהחמיר כשיטה זו.

מאידך, לרמב"ם (איסו"ב טז, יג. ומ"מ שם); רא"ש (ב"מ ז, ו); הגהות מיימוניות (הובאו בב"י); נמוק"י (ב"מ נג, א); וריצב"א (מובא בתרומת הדשן א, קצט), אין גוי מצווה על הסירוס, שאין הלכה כרבי חידקא. וכ"כ שו"ע (אה"ע ה, יד). ולכן מותר למכור לגוי בהמות ותרנגולים אע"פ שבודאי יסרסם (רמ"א שם ע"פ תה"ד א, קצט). ומכל מקום, אסור לישראל לומר לגוי לסרס בעבורו בעל חיים, שכשם שבשבת אמירה לגוי אסורה, כן הוא בכל איסורים שבתורה. שכל מעשה שאסור לישראל לעשותו – אסור לומר לגוי לעשותו עבורו (שו"ע שם).